הכרעת דין בתיק ת"פ 123-07 - פסקדין

רקע:

1.         מונח לפניי כתב אישום העוסק בבינוי במתחם הידוע כמלון מצפה הימים בגליל העליון.

2.         כל אחד מהצדדים צבע את התמונה בצבעים המתאימים לו. המאשימה טוענת כי הנאשמים הם עברייני בניה מהכבדים שבאו בשערי בית המשפט בעוד שהנאשמים כופרים מכל וכל בטענה זו  וטוענים כי פעלו כשורה תוך שהם תורמים תרומה משמעותית לפיתוח הגליל.

3.         כתב האישום עוסק בבניה מאסיבית שבוצעה במתחם בית המלון כאשר נטען שהיתרים שניתנו לגביה היו היתרים בטלים ומבוטלים מאחר והם נוגדים בצורה קיצונית תוכניות סטטוטוריות  החלות על המתחם, הכל כפי שיפורט בהרחבה להלן.

כתב האישום המקורי:

4.         כתב האישום הראשון בתיק הוגש ביום 14/6/07 במסגרתו נכללו כנגד הנאשמים ששה אישומים.

5.         באישום הראשון נטען כי ביום 14/11/06 בוצעה במלון מצפה הימים תוספת קומה מבניה קשיחה למבנה שסומן בתשריטים כמבנה D. שטח התוספת היה 240 מ"ר. עוד נטען, כי נבנתה עוד קומה לאותו מבנה בשטח כולל של כ-825 מ"ר. נטען כי הבניה הנטענת הייתה ללא היתר ועל כן הואשמו הנאשמים בבניה ללא היתר ושימוש חורג.

6.         באישום השני נטען כי במהלך השנים 2003-2004 בוצעה במלון תוספת ארבע קומות למבנה קיים שסומן E בתשריטים, כאשר כל קומה היא בשטח 156 מ"ר ובסה"כ 624 מ"ר. תוספת זו שימשה חדרי אוכל לעובדים, משרדים ושירות. על פי הנטען בניה זו נעשתה ללא היתר בניה ובניגוד לייעוד הקרקע שהינו בחלקו נופש ובחלקו שטח פרטי פתוח (להלן: "שפ"פ").

7.         באישום השלישי נטען כי במועדים שאינם ידועים למאשימה בוצעו עבודות  בניית בריכת שחיה שנמצאת בחלקה בשטח שמיועד לנופש ובחלקה האחר הכולל שטח של כ-200 מ"ר נבנה בניגוד לייעוד הקרקע, בחריגה לשטח חקלאי. עוד נטען כי נבנה על ידי הנאשמים מבנה לחדרי טיפולים בשטח כולל של כ-200 מ"ר (מתחת לבריכה) שנמצא בחלקו בשטח נופש ובחלקו האחר בשטח חקלאי הכולל שטח של כ-200 מ"ר זאת  בניגוד לייעוד הקרקע ובחריגה לשטח חקלאי.

            עוד נטען, כי ביום 10/6/99 ניתן למבנים המוזכרים באישום השלישי היתר בניה מס' 974287. היתר זה ניתן על אף שהמבנים חורגים לשטח חקלאי ולכן ניתן, על פי הנטען, בחריגה מסמכות והינו בטל מעיקרו. על כן, הואשמו הנאשמים בשימוש חורג ללא שהיה בידם היתר כדין.

8.         באישום הרביעי נטען כי, נבנה מבנה בשטח כולל של 46 מ"ר המשמש כבית מלאכה לייצור סבונים, כל זאת ללא היתר בניה ובניגוד לייעוד הקרקע שהוא חקלאי בלבד.

9.         באישום החמישי נטען כי ביום 17/11/02 הגישו הנאשמים בקשה להיתר מס' 2002032 בה התבקש היתר לבניין חדש F ו-G למבנים E, D, B ו-H. הנאשמים סימנו את מבנה F בבקשה כאילו הוא נמצא בתוך גבול התוכנית בעוד שבפועל הוא נמצא מחוץ לתחומי התוכנית בקרקע שייעודה חקלאות. התוספות לבניין E סומנו כאילו כולן נמצאות בשטח התוכנית בעוד שבפועל חרגו לשפ"פ. בעשותם כן מסרו הנאשמים לוועדה ידיעה שהינה ידיעה כוזבת.

10.        האישום השישי מתייחס לבקשת היתר מס' 2004030 מיום 16/8/04 בה סומן מבנה E שהוטמע בתשריט ייעוד הקרקע על תוכניות ג/1375. על פי התוכנית הייעוד הינו בחלקו לאזור נופשים ובחלקו לשפ"פ. בעשותם כן מסרו הנאשמים לוועדה ידיעה כוזבת.

כתב האישום מיום 20/1/09:

11.        לכתב האישום המתוקן הוסף חלק כללי לפיו על המתחם חלות שתי תוכניות. תוכנית ג/61 שנטען כי לפיה שטח אזור ביתני נופשים הוא 17,000 מ"ר ואחוזי הבניה הם 15%. השנייה, תוכנית ג/1375 אשר נטען כי מטרתה לקבוע  את הבינוי בשטח המגרש.

12.        עוד נטען כי, הוועדה המקומית לתכנון ובניה צפת נתנה במרוצת השנים מספר היתרי בניה אשר חלקם בוטל על ידי הוועדה המקומית כפי שיפורט בהמשך.

13.        באישום הראשון, בכתב האישום המתוקן נטען כי, הנאשמים הקימו ארבע קומות במבנה המוגדר E בתשריטים. ביום 7/3/99 ניתן לגבי מבנה זה היתר, אך נטען בכתב האישום המתוקן כי הוא בטל מעיקרו מאחר והתוספת שהוקמה חורגת לשטח שפ"פ ובנוסף ההיתר שניתן נוגד את הוראות התוכניות ג/61ו- ג/1375  המאפשרות הקמת מבנה בין שתי קומות בלבד. על כן הואשמו הנאשמים בשימוש הטעון היתר ללא היתר ובסטייה מתוכנית בניגוד לסעיפים 204(א)(ב), 208 ו-253(3) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

14.        באישום השני נטען כי נבנתה בריכת שחיה שמתחתיה חדרי טיפולים. חלק ממבנה זה הוקם בחריגה לשטח חקלאי ובניגוד לייעוד הקרקע. ביום 10/6/99 ניתן היתר בניה למבנה זה על אף שהוא חורג לשטח חקלאי ועל כן נטען שההיתר בטל מעיקרו. באישום זה מואשמים הנאשמים שביצעו עבירה של שימוש חורג בניגוד לסעיפים 204(א), (ב) ו- (ג), 208 ו-253 (1) ו- (2) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

15.        האישום השלישי עוסק במבנה לייצור סבון אשר אליו מתייחס האישום הרביעי בכתב האישום המקורי. לגבי אישום זה אין שוני מכתב האישום המקורי. העבירות המיוחסות לנאשמים הם עבירות בניגוד לסעיפים 204(א), (ב) ו- (ג), 208 ו-253 (1) ו- (2) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. אומר כבר מעתה כי בביצוע עבירה זו מודים הנאשמים.